הצטרף לרשימת התפוצה שלנו

והשאר מעודכן

אבי הוברמן

יזם ואיש תעשייה.

 

 מאות מיזמים בישראל, סין ואירופה ומגוון, ומעל ל-1000 ימי פגישות בסין, ו- 1200 ארוחות עסקיות שהפכו לשיתופי פעולה מצליחים.

פוסטים אחרונים

מאחורי שיטת החינוך הסינית


סין היא אחת המדינות הידועה בשיטת החינוך הקפדנית שלה . תחום החינוך בסין סוקר בעשרות מאמרים וכתבות שעיקרם היה להציג למערב את שיטת החינוך הסינית: שיטת חינוך נוקשה ותובענית שמטרתה להפוך את הילדים הסיניים למצטיינים.

עיקריה של שיטת החינוך הסינית נכתבו ע"י לי ג'ון הנג, אם סינית צעירה מארה"ב. לי ג'ון הנג פרסמה ספר תחת הכותרת Battle Hymn of the Tiger Mother (הנמרה הסינית), שעיקרו סובב סביב השאלה מדוע אמהות סיניות הן אמהות מוצלחות יותר מאמהות אחרות. החינוך שקיבלה בילדותה כלל מספר חוקים נוקשים במטרה להפוך את הילדים למצטיינים, ועל שיטת החינוך הקפדנית היא מרחיבה בספרה הנ"ל.

בראיון שנערך עם לי ג'ון הנג סיפרה שעוד בהיותה ילדה- הוריה, ובעיקר אביה נהגו עמה בחינוך נוקשה. בהיותה פעוטה חויבה לשנן את לוח הכפל. אם טעתה ולו במשהו, הוכתה "וזכתה" לכינוי גנאי. אביה שנהג בה כך תירץ את המעשה לא בהיותו אדם אכזר שאהב להתעלל בילדיו, אלא בשל האמונה החזקה והאיתנה שהתרגולים "הצבאיים" והמסגרת הנוקשה יסייעו לה עד מהרה להשיג יתרון במערכת החינוך הסינית התחרותית.

דוגמא נוספת לחינוך התחרותי בסין בא לידי ביטוי בתוכנית הלימודים בכיתתה של לי ג'ון הנג. היא מספרת בראיון כי החינוך בבית ספרה התחיל באזהרותיהם של המורים בכיתות הנמוכות כי אלו שלא יצטיינו בבית הספר, יאלצו לחיות חיי עוני ומחסור. על הילדים היה לקבל ציון A לפחות, על מנת להוביל על בני כיתתם. כדי להמנע מחיי העוני והמחסור שעלולים להתלוות לכשלונם בלימודים, מתחילים הילדים הסינים בבית הספר לרמות ולגנוב. ניתן להניח שפעולה זו אינה רצונית, וכל מטרתה היא להתגונן מפני אפשרות "העוני" שריחפה מעל ראשיהם.

בזכות מה צמחה סין?

לי ממשיכה ומספרת שאחד מהסיפורים שנלמדו בבית ספרה היה סיפורו של הנס כריסטיאן אנדרסן: מוכרת הגפרורים הקטנה. הסיפור נסוב על ילדה ענייה ורעבה שניסתה למכור גפרורים ברחוב. לילדה היה קר מאוד, אך היא לא העזה לחזור לביתה לפני שהצליחה למכור את מכסת הגפרורים שברשותה. אף שהיא קפאה מקור עד לשד עצמותיה, לא העיזה לחזור הביתה שמא תספוג מכות מאביה. בבית ספר רגיל בארה"ב היו מעודדים את הילדים לשתף במחשבותיהם לאחר קריאת הסיפור, אולם בסין תלמידי הכיתה אולצו לשננו לאורך שנות לימודיהם, על מנת לשקף להם באופן מובהק את הלך המחשבה הסיני. מדד ההצלחה וההצטיינות הוא הראשון במעלה, ואחריו היצירתיות והדמיון.

לאחר מספר שנים, הגיעה לי ללמוד בקול'ג בארה"ב בו גילתה לראשונה שהסטודנטים האמריקאים מתנהגים שונה מאוד מהסטודנטים הסינים. הם לא היססו להפריע למרצה ולאתגר אותו, ולדבר כמה דקות ברצף בכיתה. הלך רוח זה היה מנוגד לחלוטין להלך הרוח הסיני ששלט בבתי הספר, שם המורים היו שליטי הכיתה.

למרות התפיסה המקובלת במערב שהחינוך הסיני עודד את צמיחתה האדירה של סין, לפי דבריה של לי, הצמיחה באה לידי ביטוי אך ורק כלפי חוץ. כשמבקרים אמריקאים בסין, הם מתרשמים מאוד מהחיצוניות המוצגת לעיני כל: קניונים מרשימים, ארכיטקטורה מודרנית, מערכות רכבת מן המתקדמות בעולם וכדומה, אולם מה שהם אינם רואים זה את הפנימיות הפחות מחמיאה הפועלת תחת פני השטח. את הבעיות החינוכיות, המדיניות והכלכליות השולטות בכל רחבי סין. ולא, אל תטעו בזה- לסינים יש את הכוח לחדש ולהיות יצירתיים, אולם לא יתכן שמערכת החינוך שעסקה כל הזמן בדיכוי היצירתיות, תאפשר לאומה הסינית לקדם את עתידה באמת.

#שיטתהחינוךהסינית