הצטרף לרשימת התפוצה שלנו

והשאר מעודכן

אבי הוברמן

יזם ואיש תעשייה.

 

 מאות מיזמים בישראל, סין ואירופה ומגוון, ומעל ל-1000 ימי פגישות בסין, ו- 1200 ארוחות עסקיות שהפכו לשיתופי פעולה מצליחים.

פוסטים אחרונים

בסך הכל הנהג חיכה לי מעבר לכביש


הטלפון בחדר המלון מצלצל..... אני מבין שבאו לקחת אותי....ואפילו הגיעו בזמן.... השותפה שלי מבקשת ממני לרדת, הנהג מחכה לי מעבר לכביש. אני יודע שבחוץ חם מאוד. אני חובש את הכובע הירוק שלי. מגלגל את התיק הגדול במעלה המדרגות לכיוון היציאה מהמלון. מישהו מעבר לכביש מסמן לי. הבנתי שזה הנהג שבא לקחת אותי לפגישה. למרות שעת הבוקר המוקדמת, הרחוב עמוס לעייפה, ריח האוכל החריף, חמוץ-מתוק באוויר, ( ריח מאוד לא מגרה, בלשון המעטה). מאות אנשים מימיני ומשמאלי, ממהרים לדרכם. אני פוסע לאיטי, מנסה לפלס דרך, במאמץ גדול, ואפילו בדחיפות ידיים, בין העוברים ושבים כדי שאוכל להגיע לסף המדרכה. תוך כדי ההידחקות בין ההמון, אני מרים את התיק הגדול שלי ומחבק אותו היטב בזרועותיי, מנסה לחצות את המדרכה לכיוון מעבר החצייה המוביל לעברו השני של הכביש. הנהג עוקב אחרי במבטו כול הזמן. הצלחתי לעבור בין ים האנשים ולהגיע לשפת המדרכה על מנת לחצות לעברו השני של הכביש. אבל... כדי לחצות את הכביש אני צריך לחצות שני נתיבים של אופנועים ואופניים. ארבעה-חמישה נתיבים של הבאים משמאל, ועוד ארבעה-חמישה נתיבים של הבאים מימין. ואם אגיע בשלום נותרו לי עוד שני נתיבים לרוכבים על שניים בצד השני של הרחוב.

משימה בלתי אפשרית

אני מחכה לאור הירוק כדי שאצליח לעבור את 10-12 נתיבים בשלום. אני עומד דקות ארוכות עם עוד עשרות רבות של אנשים, שבהן ניראה לי שכולם מסתכלים עלי, או מסתכלים על הכובע הירוק שלי בתקווה שהצבע הירוק של מעבר החצייה יהיה מהיר יותר. מסתכלים מחייכים על ה"עוף המוזר" עם עיניים רגילות וזקן, מוזר לסביבה ועוד בכובע הירוק. משני צדדי אנשים מאבדים סבלנות. רבים יורדים לכביש וחוצים את הכביש בין זרם המכוניות. אני ממתין בסבלנות. והנה, הרמזור מתחלף. אני מתכונן לחצות את הכביש, אבל לתדהמתי, המכוניות ממשיכות לנסוע גם כשברמזור מופיע הצבע האדום המורה להן לעצור. "לא נותנים זכות קדימה להולכי רגל" אני מזועזע מהמחשבה. חציית הכביש נראתה לי כמשימה בלתי אפשרית. אני מנסה להידחק בין המכוניות כפי שעושים האחרים. לפתע, נעצר לפניי רכב. נהג מבוגר במבט כעוס יוצא מהרכב, ומתחיל לצעוק על "חבר שלי " למשימת החצייה. צעקות תנועות של הרמת ידיים, כולם מנסים לתת לרכב לעבור, אני לא מבין מה קורה? אולי יש לו חולה ברכב או משהו כזה... אני לא ממתין. מנסה להמשיך ולחצות את הכביש. בינתיים הרמזור כבר מתחלף לאדום, אבל אף אחד לא עוצר. גם אני ממשיך לחצות את הכביש. במאמץ רב, והמון מצבים של "כמעט נדרסתי " המשימה בוצעה בהצלחה!!! אני מגיע למונית שהזמנתי.

איך מתירים את הפלונטר...?

הנהג יוצא מהמונית, צועד לקראתי, לוקח ממני את התיק, פותח את דלת המושב האחורי ואנחנו יוצאים לדרך. אני מתרווח בהקלה במושב האחורי. הנהג משתלב בתנועה, מנסה גם הוא את מזלו בין הנתיבים השונים, ומזגזג ביניהם. בארבעת הנתיבים נוצרו שבעה-שמונה נתיבים של מכוניות, נוסעות צמודות אחת לשנייה במצב של "כמעט" נגיעה ברכב השכן, זה שקדימה או זה שמאחור. הנסיעה היא במצב של "כמעט תאונה" לאורך כל הדרך. מיזוג האוויר עובד מצוין. הרכב נוסע בנחישות בין הנתיבים. אני מרגיש נינוח, פותח את התיק ומתחיל לעיין בניירות שלי, כהכנה נוספת לפגישה. אבל עד מהרה, השלווה מופרת. מסביב מתחילות להישמע צפירות, רעשים, חריקות. אני מרים את עיניי, מסתכל החוצה ומגלה, שהמשאית שנוסעת לפנינו, משאית עם חלקי ברזלים – צינורות ופרופילים למיניהם – עוצרת, וכתוצאה מכך נעצרה כל תנועת המכוניות. אנחנו במרכז הצומת. אי אפשר להתיר את הפלונטר. אני מסתכל מבעד לחלון. המולת אנשים החוצים את הכביש סביבנו, מציצים לתוך המונית. נראה לי שאני במרכז העניינים. אני מחייך לעצמי... מסתכלים עליי, על המראה השונה שלי, גבר עם זקן לבן... לפתע המשאית שלפנינו מתחילה לנסוע ברברס, אני מבין שאולי מישהו לפניה מפריע ונהג המשאית מנסה לעקוף אותו. איך שהמשאית מתחילה לנסוע אחורה כל המכוניות מתחילות לנוע לאחור, או לעקוף ולפנות מקום למשאית, שמתגלגלת אחורה .......ופונה בעצם ימינה. לא יאמן... נהג המשאית בסך הכול טעה בדרכו, והיה אמור לפנות ימינה!!! הטעות הזאת שיבשה את כל תנועת הרכבים בצומת.

הכובע הירוק שלי...

וכך לאחר מאמצים ואיחור לא קטן הגענו למשרדי החברה. סיפרתי למייקל את אשר חוויתי בבוקר והוא הסביר לי בקיצור: התרבות היא של כבוד לגבוה יותר בהיררכיה. למבוגר, למנהיג, לבוס - יש לתת כבוד והערכה. כך גם בכביש - המשאית היא המבוגרת, היא גדולה על הכביש, לכן רכבים קטנים ממנה נותנים לה זכות קדימה. כך יש לתת כבוד והערכה לנהג הרכב, ורק אח"כ להולך הרגל, שהוא הנמוך בהיררכיה במרחב הציבורי. להולך הרגל אין זכות קדימה גם כשהאור במעבר החצייה הוא ירוק. והכובע הירוק, אתם שואלים? משונה....אבל בסין כובע ירוק הוא סימן לכך שאשתך בוגדת בך.... ראו הוזהרתם!!! טעימה נוספת בהתמודדות המורכבת והמשונה שלנו, אנשים מהמערב בסין, ואפילו סתם כך בחציית כביש.

#טיפיםלעסקיםבסין #חוויהאישית