הצטרף לרשימת התפוצה שלנו

והשאר מעודכן

אבי הוברמן

יזם ואיש תעשייה.

 

 מאות מיזמים בישראל, סין ואירופה ומגוון, ומעל ל-1000 ימי פגישות בסין, ו- 1200 ארוחות עסקיות שהפכו לשיתופי פעולה מצליחים.

פוסטים אחרונים

"הבועה הסינית" - לא מה שחשבתם


כולנו מודאגים מהבועה הכלכלית בסין. מבועת הנדל"ן, האשראי וכו'. אבל, זאת לא הבעיה או ההתמודדות העיקרית, בעסקים בסין. "לא כדאי להשקיע בפיתוח מוצרים כי מישהו מיד יעתיק ויגנוב את הרעיון", כך חושב איש העסקים הסיני, כאשר עד לפני עשור בלבד המונח "גניבת רעיון" לא היה שגור בתרבות העסקית בסין. מקובל, וזה בסדר להשתמש ברעיון של האחר. הסיני היה מתרברב וטוען שבזכותו מחירי המוצרים בעולם כולו ירדו, ואפשרויות הרכישה הגדילו את מעגלי כוחות הקניה ולכולם יש מוצרים כמו צעצועים זולים שפעם הילדים לא זכו לכך. גם מוסדות המשפט לא תרמו ולא סייעו, אלא הגנו על ה "מעתיק". הם שמרו על כל המרבה במחיר ה"גואנשי" לשופט.

עשה כסף, ומהר, וקח את הרווח כל עוד אתה יכול

עד לשנים האחרונות המודל העסקי בסין היה מודל של צמיחה מהירה. קצב הצמיחה היה מטרה שעמדה בפני עצמה, הן בחברות הפרטיות, הן בחברות הממשלתיות והן בחברות מעורבות ובחברות מקומיות. מנהלי התאגידים הגדולים של חברות האנרגיה, חברות חומרי הגלם ומוצרי הצריכה הבסיסיים, ועד לפקידי הממשל מהמפלגה הקומוניסטית ובעלי העסקים הבינוניים והקטנים, דאגו לבנות מערכות גדולות ומורכבות, מעבר ליכולתם הניהולית. התרבות והמנטליות היו של "גדלות" בכל מחיר. אפילו אם גרמו נזקים ולפעמים עד כדי התמוטטות של ארגונים וחברות.

לעומתם, תרבותן של החברות במערב, בעיקר החברות הציבוריות שיש להן מחויבות לבעלי המניות, היא לגרום לרווחים של בעלי המניות, תוך השקעה ב"משאב הרווח", לפיתוח מוצרים ושווקים חדשים ופיתוח משאבי ההון האנושי והתרבות הארגונית. עובד סיני, העובד בארגון תעשייתי ממשלתי, שהחליט שיש לו "רעיון" או שיש לו היכולת לייעל או לפתח את הארגון בנושא מסוים, היה מסתכן. אם היה מצליח, אז כמובן שאפשרויות לקידום בעבודה העלאה בשכר ותנאים טובים יותר, היו נפתחים בפניו, אך אם היה נכשל, היה נאלץ לחפש מקום עבודה אחר. כך שלא תמיד היה כדאי להיות יצירתי. אחרי משבר 2008, החלו לצוץ חברות סיניות בשוק ההנפקה בבורסה האמריקאית. המשקיע האמריקאי, שלא היה לו מושג מהי מהות החברות הסיניות האלו, נאלץ לחקור עליהן, והתברר לו שחלקן הגדול אשר הוצגו כחברות גדולות, עם טכנולוגיות מתקדמות וגלובליות, הן עסקים קטנים של בעל ואישה. תוספת המילה "טכנולוגיה" או "גלובלית", אפשרו להן להצליח לגייס כספים רבים. בכלל הרעיון שהתעשייה הסינית בצמיחה גדולה לעומת משבר התעשייה האמריקאית, היה מקור "סקסי" להשקעות רבות. ללא ידיעה שהרווח העיקרי יהיה לממשלה, למפלגה או לבעלי המניות, ולא בהכרח למשקיעים הזרים.... האמריקאים.

"שינון" - המפתח להצלחה

חינוך לאידיאולוגיה להתעשרות מהירה, ובעיות שליטה וניהול ממשלתי, הביאו למערכת החינוך הסיני מערכת עם אנרגיות של קצב צמיחה מהיר על חשבון השתפרות תמידית. מערכת החינוך הסינית עדיין מחזיקה בדרכי ההוראה המרקסיסטיות סוציאליסטיות, עם תורתו של מאו דזה-דונג, מאוטיסטיות, המהוות את המרכיבים העיקריים של האידיאולוגיה הקומוניסטית בסין, משפיעות על תוכנית הלימודים, ספרי הלימוד ואמצעי העזר ומשרתות את השלטון הקומוניסטי המרכזי בסין. הילד בסין עדיין לומד בבית הספר את הקריאה והכתיבה ואת לוח הכפל בשינון בלבד. המורים שולטים בכיתה ביד רמה, רק המורה מדבר. אחר הצהרים הסבים והסבתות שנמצאים עם הילד ומשגיחים עליו, מתרגלים איתו ועוזרים לו לשנן את חומר הלימוד, בשיטות צבאיות של השלטון הקומוניסטי. עליהם מוטלת האחריות שהילד יגיע מוכן ללימודים לבית הספר. המורים מעודדים את התלמידים להצטיינות ב"שינון", דבר שיביא אותם להכשרה אקדמית, אחרת -מאיימים שהתוצאה תהיה עוני.... והרי אף אחד לא רוצה להיות עני, וכך התלמידים נאלצים להתחיל "לעגל פינות" להעתיק שעורי הבית, להערים על המורים בתחבולות שונות. כך נוצרה מערכת מושלמת ללימוד "תחבולות" בשיטות הלימוד. מבחנים שיעזרו להם בחיים העתידיים, וישפיעו על התנהגותם באקדמיה, בעבודה ובמשפחה. אלה הן מקצת הבעיות החברתיות והשלטוניות הקשות המעצבות את החברה הסינית ובעיקר החברה העסקית הסינית.

חשיפה למערב

בנוסף, החשיפה לתרבות המערבית והאמריקנית, הצפייה בתכניות טלוויזיה מערביות ובסרטים אמריקאים, החשיפה לסוסים הדוהרים, השמלות המתנפנפות, המקומות הרומנטיים, תחושת החופש, השחרור, לעומת החשיפה לתעמולה של המפלגה הקומוניסטית ולסרטים הסינים הטראגיים יוצרים ניכור והמרדה נגד התרבות הסינית. באמצעות כלי התקשורת הסיני נחשף לעולם אחר. עולם של יצירתיות, חדשנות, ולא רק שינון. בכיתת הלימוד במערב אפשר לשוחח עם המורה. מנהלים דיאלוג עם המנהל, אפשר להביע דעה ללא מורא, להתווכח. המורה מעודד ואפילו צוחק בקול רם. שם במערב, מעודדים ויוצרים מוטיבציות חיוביות להתקדמות בחיים. הפיתוח הציבורי בסין - חנויות היוקרה בסין, גורדי השחקים, מערכת הכבישים, הרכבות, שדות התעופה ואזורי התעשייה - מטעה לפעמים, ומסתיר מאחוריו מציאות קשה של דירות קטנות וחשוכות, בעיות של צנרת וביוב מערכות חשמל מקרטעות, אבל בעיקר את תחושתם של אזרחי סין. סין עדיין סובלת ממערכת ציבורית ושלטון מרכזי הפוגע בחיי היום יום. בעיות נרחבות עם השלטון, והמגע היום יומי של האזרח עם פקידי השלטון, מערכת חינוך שלא הצליחה לייצר חברה הוגנת, וחברה שמוגבלת בלייצר חדשנות, מאלצת את האזרחים ובעלי העסקים "לעגל פינות", לקיים מערכת יחסים נכונה, "גואנשי", עם פקידי הממשל, עם האנשים הנמצאים בצמתים החשובים ועם בעלי הסמכויות ולשחד אותם ב"מתנה" טובה. אז כולם מודאגים מבועת הנדל"ן והאשראי בסין, אבל ההתמודדות העיקרית היא בבועת החינוך והאתיקה, ששינוי בהן יביא את סין להיות מוסרית ותרבותית יותר .