הצטרף לרשימת התפוצה שלנו

והשאר מעודכן

אבי הוברמן

יזם ואיש תעשייה.

 

 מאות מיזמים בישראל, סין ואירופה ומגוון, ומעל ל-1000 ימי פגישות בסין, ו- 1200 ארוחות עסקיות שהפכו לשיתופי פעולה מצליחים.

פוסטים אחרונים

כמה מרוויחים העובדים בסין?


מאז הרפורמה של 1978 הכלכלה הסינית צומחת בכ-9% בשנה בממוצע עד היום. עם צמיחת הכלכלה, עולה השכר הממוצע בסין בקצב הולך וגובר. על פי נתונים מאת הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה של סין, השכר לאדם גדל פי 70 עבור עובדים באזורים עירוניים, כאשר בשנת 1978 השכר היה 343 יואן (רנמינבי) ועלה עד כ- 24,565 יואן ב- 2012. במקביל לצמיחה הלכו וגדלו הפערים בהכנסה בין עובדים באזורים עירוניים לבין עובדים באזורים כפריים. הפער ב- 1978 היה ביחס של 2.57 יותר וכיום הוא מוערך ב- 3.01, מה שכמובן הביא להגדלת הפערים בין עשירים לעניים באופן ניכר.

מאז שנות ה-90 ותחילת ה-2000 הממשל הסיני מנסה לצמצם את הפערים ע"י מדיניות של הטבות וסיוע לאזורים הכפריים עם שורה חוקים והטבות, אשר הבולט בהם הוא כמובן שכר המינימום. בסין אין שכר מינימום אחיד לכל המדינה ובמקום זאת יש שכר מינימום שונה בחלוקה לאזורים, כאשר הסכום נקבע ע"י הממשל המקומי בהתאם לעלויות המחייה והתנאים בפרובינציה עצמה. לדוגמה, שכר מינימום לשעה בבייג'ין היה כ- 18 יואן ב-2014, לעומת 8 יואן באזורים מסוימים בהילונג'יאן (Heilongjiang). לפי נתונים ממחקר אודות שכר המינימום בסין של לין (2012( ההשפעה של שכר המינימום לא הייתה משמעותית לצמצום הפערים ובפועל השפיעה רק על העובדים בשכר נמוך בעבודות כפיים, וחקלאות, העובדים בשכר בינוני ומעלה לא הושפעו מכך ושכרם רק הלך וגדל, כך המשיך וגדל הפער בין העובדים בעיר לעומת העובדים בכפר. ב- 2015 עובדים המתגוררים בבייג'ינג הרוויחו יותר מפי 2 משאר המחוזות בסין, לפי הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה של סין, כאשר שכר שנתי בבייג'ינג הגיע לרף ה- 100,000 יואן לשנה, לעומת מרבית המחוזות בהן השכר השנתי נע סביב ה- 40,000 – 50,000 יואן. על פי הארגון China Labour Bulletin הפועל בהונג קונג, השכר הממוצע באזורים עירוניים בין השנים 2004 ו- 2014 גדל מ- 17,000 יואן ל- 57,000 יואן בשנה. במקביל, כתוצאה מחוק הגבלת הילודה לילד אחד בלבד, גודל האוכלוסייה העובדת לא גדל. מצב זה הביא לתחרות גדולה על עובדים והביקוש העלאה עוד את גובה המשכורות. נתון נוסף, הוא חוק שעבר ב-2007 בהונג קונג, לפיו זכאי העובד הסיני לקבל תלוש משכורת והטבות כמו ימי חופשה בתשלום. עד חוק זה היו עובדים שקיבלו את שכרם בשחור כלומר במזומן, והחוק הזה גרם לכך שהעובד הסיני הממוצע בהונג קונג מקבל כעת הטבות לפנסיה ומחדד בכך את ההפרש בין ועל חקלאי שמרוויח מעט לבין עובד במגזר העיסקי והפרטי ומרוויח יפה ואף מבטיח את עתידו בעקבות הפרשות אלו. לאורך 30 שנות הצמיחה מאז הרפורמה של 1978, השכר הנמוך של העובדים בסין היווה יתרון משמעותי לייצור וייצוא של מוצרים מסין והביא לסין היקף השקעות חוץ עצום ממדינות המערב. על פי מגזין פורבס, העלייה בשכר של העובד הסיני במהלך השנים הביא לשוויון בין שכרו של העובד הסיני לעובד בתאילנד ובפיליפינים, וזאת לעומת השכר של העובדים בהודו או באינדונזיה, אשר נשאר נמוך בהרבה. מצב זה גורם לירידה בהשקעות חוץ בסין בשנים האחרונות. המשק הסיני יצטרך לראשונה להתמודד עם אתגר חדש, עודף ביקוש למשרות מעל ההיצע, ואתגר זה יכול להביא לעלייה באחוזי אבטלה ולהאטה בצמיחה של הכלכלה כולה. מקורות:

http://www.iza.org/conference_files/inequality_2015/lin_c6255.pdf

http://www.chinadaily.com.cn/china/2015-06/16/content_21020693.htm

http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=J&0r9VQ=HFFF