הצטרף לרשימת התפוצה שלנו

והשאר מעודכן

אבי הוברמן

יזם ואיש תעשייה.

 

 מאות מיזמים בישראל, סין ואירופה ומגוון, ומעל ל-1000 ימי פגישות בסין, ו- 1200 ארוחות עסקיות שהפכו לשיתופי פעולה מצליחים.

פוסטים אחרונים

מה בין דזונקזי לסירות דרקון?


זיהיתי מיד את הרכב שבא לקחתינו מהמלון. בלחיצת הכפתור דלתות הרכב נפתחו, נכנסנו פנימה ונסענו כמחצית השעה לכיוון מתחם ספורט ומגרשי משחקים, המשכנו לאורך השבילים שבשני צדדיהם מדשאות דשא, גינות ומגרשי טניס מוארים לכיוון מבנה רחב ידיים.

הגענו לכניסת המסעדה, ומיד הובלנו לחצר פנימית גדולה מהממת ביופייה. למרות שהאירוח התקיים בעיצומו של חודש יוני ההביל, מזג האוויר היה מצוין, ועינינו לא שבעו מהגינה המוארת בתאורה הצבעונית המושלמת. כל צמח או עץ ברחבי הגן קבל את התאורה הנכונה, וכל הצמחים יחד התמזגו לכדי יצירת אומנות מושלמת . באחת הפינות חיכו לנו מארחינו, והצטרפנו לשולחן של כ- 12 אנשים.

המארחים שוחחו עם צוות המסעדה, ונגשו לקבל מאיתנו את ההזמנה. לאחר המתנה קצרה ושיחת נימוסין החלו להגיע מנות האוכל שהזמנו. לאחר כמה מנות פתיחה סיניות מוכרות הופיע מגש בצורת פירמידה עם כופתאות דמפלינג מאורז מאודה ודביק - דזונקזי (zongzi) . הכופתאות בעלות הצורה המיוחדת נשמרו במעין חתיכות קטנות של עץ במבוק חלול. כל חתיכת עץ עם במבוק היתה קשורה בחוט.

כיצד ניתן לאכול את הבמבוק ? שאלתי.

המארחים הבינו מיד ממבט הפנים שלנו שאיננו מקומיים, והם הוציאו את חתיכות הבמבוק וחילקו לכול אורח חתיכה אחת. להפתעתנו, מספר חתיכות העץ היו זהות לכמות הסועדים סביב השולחן...

לפתע, ככל הנראה סימן אחד המארחים להשליך את חתיכות הבמבוק אל תוך הנהר הצמוד אלינו.

המתקשים והרחוקים משפת הנהר, קמו והתקרבו לנהר וזרקו לתוכו את חתיכות העץ.

ראשית, נרגעתי. אין צורך לאכול במבוק היום...

אולם, בליבי נשארה התמיהה- מה פשר האירוע ?

וכך סופר לי לאחר מכן, שבמאה השלישית לפני הספירה (לא רחוק מתקופת קונפוציוס) ,חי מלומד סיני בשם QU YUAN אשר תמך בהחלטה להמשיך להילחם נגד אחת המדינות , והשמיץ את אחד האריסטוקרטים החשובים. חוכמתו ודעותיו קוממו את מנהיגי ופקידי הממשל, והוא הואשם בבגידה וקונספירציה והוגלה על ידי המלך. מספרים שאותו מלומד התאבד בטביעה על ידי קפיצה לנהר וקשירת אבן גדולה לגופו.

כאשר נפוצה השמועה על מעשיו של QU TUAN ועל מותו היו התושבים במצוקה גדולה , והדייגים השיטו ספינותיהם לאורך הנהר בחיפוש אחר גופתו, בעוד שאר התושבים זרקו סוגי אוכל שונים כמו ביצים ודזונקזי על מנת למנוע מדגים וחיות אחרות לאכול את הגופה. מאז ועד היום, כבר למעלה מ-2,000 שנים, ממשיכים הסינים במסורת של השטת ספינות בנהרות ואכילת דזונקזי.

והאחד המארחים ממשיך ומספר- שלפני החג הסיני שחל בעוד יומיים, יוצאות סירות עם כ 50 עד 80 חותרים, כאשר לפני תחילת ההשטה החותרים מבצעים לפני התחרות צביעת עיניים. הסירה עצמה בנויה כסירה מסורתית מעץ טיק בעיצובים וגדלים שונים, ובירכתיה ישובים "דרקונים" פעורי פה. צוות החותרים פועל במטרה להגיע ליעד לפני הצוותים האחרים.

כל אחד מחברי צוות יושב בחלק הקדמי של הסירה ומעודדם על מנת לשמור על המורל ולהבטיח כי החותרים פועלים בהרמוניה. המנהג הסיני הקדום מתבסס על האגדה הגורסת במקורה כי יש לחתור בסירות על מנת להציל את QU YUAN לאחר ההתאבדות בטביעה בנהר. קבוצת החותרים שבסופו של דבר מנצחת בתחרות, היא המביאה אושר ושלום לכל הכפר.

מנהג זה התפתח גם למיעוטים האתניים , ולמדינות כמו יפן , וייטנאם ואף בריטניה.

המסורת העתיקה של סין מביאה עמה 7 פסטיבלים מרכזיים במהלך השנה

  1. ראש השנה האזרחית – 31.12 -1.2

  2. פסטיבל האביב, ראש השנה הסינית – סוף ינואר תחילת פברואר.

  3. פסטיבל Qingming - תחילת אפריל.

  4. האחד במאי – 1 למאי.

  5. פסטיבל סירות הדרקון. – תחילת יוני.

  6. פסטיבל אמצע הסתיו – אוגוסט/ספטמבר

  7. יום לאומי – תחילת אוקטובר.

כל אחד מהפסטיבלים הללו, מבוסס על מסורת עתיקה ומנהגים קדומים.

החשיפה לתרבות העמוקה של סין, יחד עם מסורת מוצקה וארוכת שנים, מעניקה למתבונן מן הצד תחושה שמדובר בעם עם יסודות איתנים ויציבים. עם שמחובר לשורשים כה עמוקים, ששום מלחמה ושם משבר לא הצליחו לשבש במהלך השנים, הוא בוודאי עם שיוכל בעתיד להנהיג את העולם.